יום שני, 9 באפריל 2012

קצת קטנוני

קראתי את הראיון הזה וכל מה שעבר לי בראש (סליחה אלוהימא) הוא "כוסעמק, העשירים ממשיכים להתעשר".

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1678843

מי אני שאביע דעה, כן? אין לי שמץ של היכרות אמיתית עם חייה של הגברת קרבט. ובכל זאת, הפרטים הקטנים והפופוליסטיים פה התיישבו לי טוב-טוב עם המחשבה המרעילה שמי שאין לו הורים עשירים - שלא ינסה אפילו ללמוד משהו לא פרקטי. אני בטוחה שיש עוד לא מעט בתים עם הערכה ל"תרבות, תיאטרון וספרות", אבל הם לא מכוונים את הילדים לשם מתוך הבנה שלא יצליחו לתמוך בהם כלכלית.

3 תגובות:

תגיות אמר/ה...

אני חושבת שהיא לא דוגמא כל כך טובה
הרבה יותר מעצבן לשמוע על בנים של טייקונים
שבגיל 23 ממונים לסמנכ"לים של חברות בת או
כאלה שבגיל 20 מנהלים קניונים (מישהו אמר לבייב)
רחמים על העובדים שלהם שצריכים לסבול קפריזות של
ילדים שעדיין לא עברו את קשיי גיל ההתבגרות

Helen אמר/ה...

אכן.

ד"א בתמונה היא עושה את הסימבול של העין הרואה הכל .

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אני לא יודעת איך יחסי העבודה שלה ולכן השתדלתי שלא לכתוב עליה אישית. אולי לא העברתי את מחשבותיי בצורה בהירה מספיק אל הכתב, אבל המצב הכולל הוא זה שמעצבן אותי, לא מאיה קרבט באופן אישי (אני בכלל-בכלל לא מכירה אותה. אולי דיברתי איתה פעם בטלפון, זהו).

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...