יום שני, 9 במאי 2011

חוזרת להרגלים ישנים

לקראת יום הזכרון אני חוזרת להרגלים ישנים. היום הרדיו פתוח על גלגלצ. הכי לא מקורי. שלמה ארצי עכשיו ברקע, ובכל יום אחר בשנה הייתי מעבירה בעווית של התנשאות לתחנה אחרת, אליטיסטית יותר.
כבר חודש אני שותה שוב המון קפה - למרות שמזמן נמאס לי, וכמעט שנה אני שותה בעיקר תה. זו תקופה בשנה שאני מאבדת את הרצון התמידי להיות מיוחדת, ושואפת עד בלי די להיכנס עמוק לתוך חיבוקו הרחב והמנחם של המיינסטרים.
זה לא שאיבדתי מישהו יקר, גם לא הייתי בתפקיד אפילו רבע קרבי בצבא - ובדיוק בגלל זה אני מרגישה את הצורך במסגרות. בלא תיכון, צבא או מערכת אחרת שתכריח לעמוד דום, ללבוש חולצה מגוהצת ולשיר "עוד לא אבדה תקוותנו", אני רוצה עוגן אחר שיחבר אותי למציאות, כי יום זכרון שלא מרגישים בו כלום - זה באמת נורא.
לא רציתי ללכת אתמול לטקס בכיכר רבין. חששתי מההמוניות. בסוף - הלכתי, ואני חושבת שזה היה הדבר הנכון. מצד אחד הרמתי גבה, אפילו שתיים, למשמע שיר השנה של גלגלצ ("אורות". באמת, למה זה היה קשור?), ומהצד השני - הרגשתי באמת שמשהו מטלטל אותי מבפנים ומזכיר לי למה אנחנו זוכרים.
(עינב שיף כתב על זה הבוקר לוואלה, ועם הרוב - אני גם מאוד מסכימה)
בכיתי כמו תינוקת, בעיקר בתקווה. הרגשתי שתקוותי כן אבדה, שאני לא מסוגלת להשלים עם זה שיום אחד גם אני אלד ילדים ואשלח אותם לצבא.

תגובה 1:

Hadas -I am your fashion mannequin אמר/ה...

מסכימה איתך..
שיהיה יום העצמאות שמח, בכל זאת!

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...