יום רביעי, 27 בינואר 2010

סדר בארון

באמת בלי שום סיבה מיוחדת, החלטתי לאוורר לראווה את מדף הבשמים שלי. בימים כתיקונם החבורה העליזה שלמטה לא זוכה ליחס מכובד כלכך, ותקועה על מדף די מעפן, בארון די מעפן.

(אפשר להתעלם מהטמפקס שם מאחור. הוא טרם מצא את מקומו בבית.)
כל פעם שאני מגיעה לאיזה פארם ומתחילה לרחרח את הבשמים שבו אני מרגישה לא מוסרית, כשיש לי כלכך הרבה משלי. (תשעה זה די הרבה, לא? תכף נראה את כולם. אני יודעת שלמעלה יש רק שבעה)


ללין- בודי מיסט וונילה פצ'ולי. נוט מיי קאפ אוף טי. ללין זה קצת מעפן בעיני (מין מתנות בתמצווה כאלה), וגם ווניל זה לא הניחוח האהוב עלי. לספציפי הזה יש מין "ריח לוואי" פלסטיקי שכזה.

דונה קארן בי דלישס- נראה לי שלכל בחורה שנייה בארץ יש. נקנה במין החלטה לחרוג מהריחות הפייבוריטיים שלי לטובת משהו יותר רענן. בתכלס- אני לא כלכך אוהבת אותו, הוא קצת גברי בעיני.




מין שמן גוף בריח מאסק שכזה, שקניתי בשנקל בערך בוואו קוסמטיקס- זה היה במסע הייסורים בחיפושים אחר תחליף הולם ל"מאסק אויל", והוא לא ממש מספק את הסחורה.

קאיפו יסמין- נקנה בחנות טבע-בריאות-שיט שכזאת ליד הבית. האמת שבחנות התלהבתי מהיסמין, אחר כך הוא הריח לי כמו מטהר אוויר, אבל ממש בימים האחרונים הבנתי שבכלזאת מדובר בבושם מוצלח- פשוט צריך לתת לו קצת זמן על העור.
אגב, קאיפו-הבחורה שמכינה את הבשמים האלה-היא לא אחרת מקאיפו כהן, או בשבילכם: אביה




בושה למי שלא מזהה נכס צאן ברזל שכזה.
ונמשיך.




בולגרי- נקנה לי כמתנת יומולדת לפני שנתיים, הוא ממש לא הסגנון שלי ומאוד מאוד גברי לטעמי.
ווייט מאסק של בודי שופ- עוד ניסיון לשחזר את ריחו של מאסק אויל הקלאסי. זה לא זה, ובדומה לללין, גם קצת פלסטיקי.
אורגנזה של ג'יבנשי- סופר מתוק, קצת כבד מדי בשבילי. אהבתי אותו בסופרפארם, אבל עכשיו יש לי רגשות מעורבים כלפיו.

ו-הנסיך הקטן:



מאסק אויל אמיתי! מצאתי אחרי חיפושים מרובים. מסתבר שהלהיט האייטיזי הזה נמכר היום רק בפרפומריות, וגם- לא בכולן.
הוא אצלי בתיק קבוע, ולכן הסרט הירוק שלו מקווצ'ץ' למדי.
באמת שניסיתי, ואף פעם לא מצאתי בושם יותר מוצלח. אני מתה על הריח הקצת-טלקי שלו.
(האמת, אין לי מושג אפילו איזו חברה מייצרת אותו. כל מה שאני יודעת זה שאינטרקוסמא מייבאת אותו ארצה)

ואמרנו תשעה, נכון?



אמייזינג גרייס של פילוסופי- הוא לא פה כרגע, ולכן התמונה מהאינטרנט. האמת שביקשתי את פיור גרייס (יש שמועות שגם לו יש ניחוח טלק נחשק), אבל בלבול קל בספורה הותיר אותי עם החבר הזה.
הוא לא רע בכלל האמת.. אבל אני עדיין מסוקרנת לגבי פיור גרייס.


10 תגובות:

לובה אמר/ה...

עשיתי לפני כשנתיים קאמבק לבושם של מאסק אויל שהיה הבושם הראשון שלי אי פעם באדיבותה של אמא (קדימה, כולם להשמיע 'אווו' סימולטנית!).
אני חושבת שהצלחתי למצוא אותו בניו פארם אחרי שדיילות רבות לא הבינו בכלל על מה אני מדברת.
הריח שלו מושלם ותודה לך שהצלחת לעורר בי נוסטלגיה מופלאה :)

Toxicrose אמר/ה...

אכן גם לי היה את בי דלישס
וגם אני לא הכי אהבתי אותו
אבל היות והוא נגנב לי מהתיק בתאילנד (אפילו בקבוק בושם חצי מלא אי אפשר להשאיר מסתבר בתיק שבתא המטען)
כמובן שאני מתגעגעת אליו

Yud אמר/ה...

אני נורא אוהבת את בי דלישס, אבל רק את הגרסא הגברית. בכלל, לבשמים עדינים ו'רעננים' של גברים, לרוב יש ריח טוב יותר מהמתוקים של הבנות.
את מאסק אויל אני חייבת להודות שאני בכלל לא מכירה ומעולם לא יצא לי לרחרח. איפה אפשר? כי עם כל נסיונות החיקוי שלך, זה נשמע כמו הבושם האלוהי בעולם.

אני אוהבת את הפירותיים-פרחוניים-חמצמצים והאהוב עלי הוא 'אנבי מי' של גוצ'י. היו לי פעם את ה-100 מ"ל שלו ושל "אנבי מי2" והכל נגמר. הכל. נכון לימים עניים אלו, יש לי רק את סינמה של YSL ו'טומי גירל' במהדורת קיץ מגיל 18 שלי. כן, אני יודעת, עצוב.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

את מאסק אויל מצאתי לראשונה בפרפומרית פרחות ברחוב יפו בירושלים, אבל אח"כ לשמחתי גם באחת *קצת* פחות פרחית בנחלת בנימין.
(שנייה לפני שראיתי אותך בנחלה, האמת)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אה, וגם אני התוודעתי אליו לראשונה דרך אמא. שקבלה אותו ליומולדת 16 מסבתא.
ממש מאה חורפים מה שהולך פה.

בארון של גיברת קאופמן אמר/ה...

דוקטור - הכלביייים!

נעלולה אמר/ה...

מצאתי את הפוסט המדובר! נו, מסקרן :)
לא ידעתי שקאיפו כהן עושה בשמים. צריך לרחרח לאלתר.
עם הבי דלישס בישמתי את השירותים. גם טרם נתקלתי בבושם של בולגרי שאהבתי. ניחוחות המאסק הם לא עבורי; לא אוהבת לא מאסק ולא פצ'ולי ולא וניל. ואת הבושם בריח "כמעט כלום" של פילוסופי גם לא אהבתי, אבל זה כבר מסיבות מפגרות, כגון העובדה שהוא ברח ממני אחרי 25 שניות בדיוק כאילו לא שפכתי על עצמי באותו רגע כמות שהיתה מספיק להעלות את מפלס הכינרת.
נדמה לי שראיתי את המאסק אויל במשביר בקניון חולון. אבדוק לך כשאהיה שם בהזדמנות. אם יש לך פנאי ללגלג על קומוניקאט, בואי לאתר של אינטרקוסמא וקראי מה יש ליצרנית (כך מתברר) לומר על מתיחת הפנים של המותג.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

יש לי כבר מאסק תל-אביבי, אבל תודה על ההתגייסות, ופילוסופי באמת מתפוגג נורא (למרות שכשאני לא מוצאת לו כל זכר, חבר שלי ממשיך לטעון שהוא מריח מעולה על הצוואר שלי)
ולגבי אינטרקוסמא- ברור שנכנסתי לאתר המגוחך שלהם, אבל הם נראים לי כלכך מסכנים ודלי-תקציב יחסית למפלצות היחצ שמפציצות לי את המיילבוקס, עד שלא נעים לי לרדת עליהם (למרות שהסופרלטיבים המשתפכים נורא מצחיקים!)

נעלולה אמר/ה...

כן, תהילתם מאחוריהם ללא ספק. ואכן, פילוסופי זה מים עם קצת כלום. מאוד מתסכל כי התמחורים לא צנועים כלל. יש גם לקלין שלל בשמים בניחוחות טלק מרגשים, גם הם מתפוגגים תוך 20 שניות מרגע הישמע הגונג. פולני אהובי, אגב, מתעב את הבשמים עליי ברמה כזו שבכל פעם אני נשלחת להתקלח, אחרת הוא מלין על "ריחות שהם לא של הגוף שלי"... ואני חשבתי ש-BO זה עלבון.

Dana (MODAna) אמר/ה...

אני דוקא מאוד אוהבת את בי דלישס- מלבד השם, הוא מושלם.
עוד בושם שאני מרבה להשתמש בו הוא pink grapefruit של bed bath and bodyworks, אבל הוא יצא מהמגוון וכעת נמכר בלמעלה מ-100 דולר באיביי, אז אאלץ להוקיר את מה שנותר ממנו ולהמשיך הלאה.
גם moon sparkle היחסית חדש של אסקדה הוא מצוין.
זה פחות או יותר הסגנון שלי- ריחות חזקים של פירות.
וניל פצ'ולי אכן לא להיט, אבל עם לוונדר ולבישום הבית... זה מעולה! בחיים לא הייתי שמה בושם וניל-פצ'ולי.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...